תארו לעצמכם סיטואציה: ילד, שהיה קשור לשני הוריו, פתאום מתחיל לדחות אחד מהם. לא סתם דחייה, אלא ממש ניכור – כאילו אותו הורה עשה משהו נורא, כשבמציאות, אין לכך סיבה אמיתית. זה, חברים, ניכור הורי.
מדובר בתופעה כואבת, שמתרחשת לרוב בזמן גירושין או פרידה, אבל לא רק. אחד ההורים, בדרך כלל ההורה המשמורן, משפיע בצורה לא מודעת או מכוונת על הילד, וגורם לו לפתח דעה שלילית כלפי ההורה השני. הילד מתחיל לראות את ההורה המנוכר באור שלילי, גם אם אין לכך הצדקה במציאות.
העניין הזה לא רק גורם צער רגשי עצום לכל הצדדים המעורבים, אלא גם מביא איתו השלכות משפטיות לא פשוטות. בתי המשפט, בארץ ובעולם, מתייחסים לנושא הזה ברצינות רבה, כי ניכור הורי פוגע בזכותו של הילד לקשר תקין עם שני הוריו.
המונח “ניכור הורי” נטבע לראשונה בשנת 1985 על ידי הפרופסור ריצ’רד גרדנר, ומאז הוא הוכר רשמית על ידי בתי משפט רבים, כולל בית המשפט העליון שלנו בישראל. זה אומר שהמערכת המשפטית מבינה את הנזק שעלול להיגרם לילד כתוצאה מניכור הורי, ופועלת כדי לטפל במקרים כאלה בצורה הטובה ביותר.
ניכור הורי זה משהו שנמשך גם בגיל מבוגר?
תתארו לעצמכם שהילד הקטן שספג את ההשפעה המנכרת גדל, אבל הדפוס נשאר. כן, ניכור הורי יכול להימשך גם כשהילד כבר מזמן לא ילד, אלא אדם בוגר. זה אומר שגם בגיל מבוגר, אותו ילד שגדל לתוך מציאות מעוותת, עדיין עלול לדחות את ההורה המנוכר, בלי סיבה ממשית.
למה זה קורה? כי השנים של ההסתה והמניפולציה מצד ההורה האחר חלחלו עמוק לתודעה שלו. גם כשהוא כבר מבוגר ויכול לחשוב בעצמו, קשה לו להשתחרר מהתפיסה השלילית שנטמעה בו לגבי ההורה המנוכר.
הסיטואציה הזו יוצרת צלקות רגשיות עמוקות, גם להורה המנוכר וגם לילד הבוגר. ההורה המנוכר מרגיש דחייה מתמשכת, למרות שלא עשה דבר כדי לגרום לה. הילד הבוגר, מצד שני, עלול לחיות בתחושה של חוסר נוחות ובלבול, כי הוא מבין שהדחייה שלו לא מבוססת על משהו אמיתי, אלא על מניפולציות ושקרים.
במקרים כאלה, חשוב להבין שהפצעים הרגשיים עמוקים, וטיפול מקצועי יכול לעזור לשני הצדדים להתמודד עם הכאב ולנסות לבנות מחדש את הקשר, אם זה אפשרי. זה לא תמיד קל, אבל עם רצון טוב וסיוע מתאים, אפשר לפתוח דף חדש.
אז איך לעזאזל מוכיחים ניכור הורי?
הוכחת ניכור הורי זה לא פיקניק, חברים. זה תהליך מורכב שדורש הרבה סבלנות, נחישות, ובעיקר – ראיות חותכות. אי אפשר לבוא לבית המשפט עם תחושות בטן או טענות סובייקטיביות. צריך להביא הוכחות אובייקטיביות שיתמכו בטענה שהילד מנוכר להורה בצורה לא מוצדקת.
בתי המשפט בדרך כלל ממנים אפוטרופוס מיוחד שייצג את טובת הילד. האפוטרופוס הזה נפגש עם הילד, עם שני ההורים, ולפעמים גם עם גורמים נוספים בחייו של הילד, כדי להבין את הסיטואציה לעומק. בנוסף, בית המשפט יבקש חוות דעת של מומחה, כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג, שיבחן את המקרה ויקבע האם אכן מדובר בניכור הורי.
המומחה יבדוק את התנהגות הילד, את היחסים שלו עם שני ההורים, ואת הטקטיקות שההורה השני נוקט בהן. הוא גם ינסה להבין האם הדחייה של הילד כלפי ההורה המנוכר מוצדקת, או שהיא תוצאה של השפעה חיצונית.
חשוב לזכור שנטל ההוכחה מוטל על ההורה המאשים בניכור הורי. זה אומר שהוא צריך להביא את הראיות הטובות ביותר שיש לו, כדי לשכנע את בית המשפט שאכן מדובר במקרה של ניכור הורי. בתי המשפט נזהרים מאוד לפני שהם מקבלים טענות כאלה, כי הם לא רוצים לפגוע בקשר של הילד עם ההורה השני שלא בצדק. לכן, ההוכחות צריכות להיות חזקות ומשכנעות.
לדוגמה, יש להדגים עם ראיות ממשיות שהדחייה של הילד את ההורה אינה מוצדקת, ושההורה המועדף אשם בכך (Myers & Mercer, 2023). אם אתם מרגישים שאתם חווים ניכור הורי ,פנו לעורך דין מנוסה שיוכל לעזור לכם להעריך את המצב ולבנות אסטרטגיה משפטית מתאימה.
מה קורה כשניכור הורי מגיע מצד האמא?
כשניכור הורי מגיע מצד האם, היא עלולה להשתמש בשלל טקטיקות כדי להשפיע על תפיסת הילד את אביו. זה יכול לכלול האשמות שווא – להגיד דברים לא נכונים על האבא, כמו שהוא לא מתעניין או שהוא פוגעני, גם אם זה לא נכון. היא יכולה גם לזלזל או להשפיל את האב בנוכחות הילד, או אפילו להפריע לזכויות הביקור שלו – למנוע ממנו לראות את הילד בזמנים שנקבעו.
הילד, שחשוף להתנהגות הזו של האם, עלול להתחיל לפתח דעה שלילית על אביו, ולדחות כל מגע איתו. הוא עלול לחשוב שהאבא לא אוהב אותו או לא רוצה להיות איתו, למרות שזה לא נכון. טקטיקות כאלה, כמו האשמות שווא על התעללות, הן נפוצות בקרב הורים מנכרים (Meier, 2009).
יש הבדל כשזה קורה מצד האבא?
לא משנה מי מההורים מנסה לנכר את הילד מההורה השני, התוצאה כואבת ופוגענית. גם אבא יכול להפעיל טקטיקות שונות כדי להשפיע על תפיסת הילד את אמו. הוא יכול לערער על הסמכות שלה, להפיץ מידע שקרי עליה, או ליצור מחסומים שמקשים על התקשורת בין הילד לאם.
בסופו של דבר, הילד עלול להתחיל לראות את אמו בצורה שלילית ולהימנע מכל קשר איתה. הורים מנכרים מנסים למחוק את הקשר בין הילד להורה המנוכר בלי סיבה מוצדקת (Meier, 2009).
