המושג ‘משמורת’ הוא מושג טעון ושנוי במחלוקת במסגרת דיני המשפחה בישראל. המושגים המעצבים את ההורות שלאחר הגירושין הם האפוטרופסות וזמני השהות, מושגים אשר מעצם טבעם הם טעונים פחות ממושג המשמורת. ואף על פי כן בתי המשפט עושים שימוש תדיר במושג משמורת בהקשר למשמורת ילדים. מה הוא עקרון טובת הילד? מהי משמורת פיסית? מהי משמורת מלאה? מהי משמורת משותפת? ובאיזה מצבים נדרש להגיש תביעת משמורות. קראו עכשיו.
משמורת ילדים מורכבת ממשמורת משפטית, שהיא הזכות לקבל החלטות לגבי הילד, ומשמורת פיזית, שהיא הזכות והחובה לספק קורת גג ולדאוג לילד. להורים נשואים בדרך כלל משמורת משפטית ופיזית משותפת על ילדיהם.
החלטות לגבי משמורת ילדים מתקבלות בדרך כלל בהליכים הכוללים גירושין , התרת נישואין , פרידה , אימוץ או מוות של הורים. במשפט הישראלי מקובל הכלל כי משמורת ילדים נקבעת בהתאם לטובת הילדים.
עקרון “טובת הילד”
זהו עקרון העל המנחה את ביהמ”ש בבואם לדון ולפסוק בכל הנוגע לעניינם של ילדים.
עקרון זה מצא את מקומו אף במסגרת סעיף 17 לחוק, הקובע כי: “באפוטרופסות לקטין חייבים ההורים לדאוג לטובת הקטין בדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.”
עקרון טובת הילד הינו עקרון רחב, המתמלא תוכן בהתאם לנסיבות המקרה הנדון.
טובת הילד מורכבת למעשה מבחינת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו.
המדובר בעקרון המרכזי לפיו יוכרעו סכסוכי משמורת, הן בביהמ”ש האזרחי והן בביה”ד הרבני.
- גרים בקריות? לא כל עורכי דין גירושין בקריות יכולים להתאים לכם. מומלץ לבדוק האם הם מוכנים לעשות עבורכם את העבודה ברמה הגבוהה ביותר.
משמורת משפטית
הוריו הביולוגיים של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו מבחינה משפטית. כלומר, גם לאחר פרידה ו/או גירושין, שני ההורים נשארים אפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים והם אחראים לעניין הצרכים, וכן לקבלת כל החלטה מהותית, במשותף ובאופן שווה, באשר לענייני גידולם, חינוכם ועתידם של ילדיהם המשותפים.
משמורת פיזית
החזקת הילדים הקטינים לאחר פרידה ו/או גירושין, בהיבט הפיזי של היכן יתגוררו וילונו הילדים, כאשר לרוב מקובל לקבוע, כי אחד ההורים יהא ההורה המשמורן, כהורה יחיד, עליו מוטלת החזקתו הפיזית של הקטין, ואילו לגבי ההורה השני נקבעים הסדרי שהות וביקורים ביחס לילדיו.
הביטוי השגור של “משמורת ילדים” מתייחס בדרך-כלל לפן של המשמורת הפיזית.
משמורת מלאה
משמורת מלאה היא מצב בו אחד ההורים מתפקד כהורה משמורן. כלומר, הוא ההורה המטפל בילד באופן רציף, מגדל אותו בביתו ודואג לצרכיו. ההורה שאינו ההורה המשמורן יהיה זכאי ברוב המקרים להסדרי ראייה קבועים, אלא אם כן הוא קיבל איזושהי הרחקה או הגבלה מבית המשפט.
ישנם שני מקרים מרכזיים בהם ילד יועבר למשמורת מלאה אצל אחד מהוריו, כאשר שני הוריו התגרשו:
חזקת הגיל הרך– לפי חזקת הגיל הרך, המופיעה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ילד מתחת לגיל שש יועבר באופן אוטומטי לחזקת האם בעת גירושין אלא אם ההורים הגיעו להסכמה אחרת. חריג נוסף הוא מצב בו האם נמצאה כלא כשירה לגדל את ילדה במשמורת מלאה. נסיבה נוספת שעשויה להוות חריג לחזקת הגיל הרך היא מקרים בהם האב הוא המטפל המרכזי בילד.
הסכם גירושין- מקרה נוסף בו משמורת מלאה עשויה לחול היא לפי החלטתם של ההורים במסגרת הסכם הגירושין.
משמורת משותפת
משמורת ילדים משותפת הינה משמורת המתחלקת שווה בשווה בין שני ההורים. זוהי גישה ליברלית ושוויונית, אשר תפסה תאוצה בחברה הישראלית, לפיה הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים בצורה מחזורית, כשכל אחד מההורים מספק לילדיו את כל צרכיו לרבות חדר, מיטה, משחקים, ארון, צעצועים וכדומה.
תביעת משמורת
ישנם שני מקומות בהם אפשר להגיש תביעה למשמורת, והם בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה. שני בני הזוג יכולים להגיש תביעת משמורת, אך נושא זה יבוא לדיון במקום הראשון בו פנה אחד מבני הזוג. ישנם מצבים בהם נחתם הסכם גירושין אשר בתוכו כלול נושא המשמורת, אך הוא עדיין צריך לקבל תוקף משפטי וחוקי. במקרים בהם אין הסכם כזה, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, יחליט על המשמורת, בהתאם לכל הנתונים שהוצגו לו.
תביעת משמורת עלולה להסתבך ולעיתים יש צורך בעירוב מוסדות שונים כגון משרד הרווחה, יחידות סיוע של בית משפט, עדויות של הילדים בהתאם לגילם ועוד.
כאשר יש קושי של בית המשפט להגיע להחלטה כיצד תיקבע המשמורת, ניתן לשלוח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית. תביעות כאלו נידונות כל אחת לגופה, בהתאם למצב הכלכלי, הנפשי, הפיזי ועוד.
כאשר מדברים על נושא המשמורת, יש לזכור כי הילדים נמצאים במצב בעייתי ומומלץ לערב אותם כמה שפחות, כמו במקרים שיש בכך צורך לעדויות, להצהרה לגבי רצון למשמורת משותפת ועוד. תהליך תביעת משמורת יכול להימשך זמן רב, או להסתיים בהליך קצר, וזה תלוי בגורמים רבים שהוזכרו לעיל.
- תאמינו או לא, יש לא מעט מיתוסים בענייני משמורות. כאן כתבתי עליהם.
שינוי המשמורת
ככלל לא משנים החלטות לגבי משמורת. אם זאת, כל הורה יכול בכל עת לפנות בתביעה לשנות את המשמורת או את זמני שהות בהסתמך על שינוי בנסיבות כמו שינוי במצב כלכלי או אישי של ההורה. בית המשפט ישנה את המשמורת במקרים חריגים כאשר יש שינויים מהותיים בנסיבות ונדרש לעשות כן כדי להגן על טובת הילד.
28 שנות ניסיון בתור עורך דין גירושין בצפון , לימדו אותי כל מה שצריך לדעת בנושא חלוקת המשמורות. אשמח לעזור גם לכם!
