ביוני 2022 פרסם שר המשפטים, גדעון סער, תזכיר חוק “אחריות כלכלית של הורים לילדיהם“, שנועד להפחית את כמות הדיונים המשפטיים בנושא דיני מזונות הילדים בישראל, וליצור ודאות, שקיפות ואחידות בנושא זה. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה, נראה כי הממשלה קרובה מתמיד לסיום דרכה, ולכן לא נראה שהחוק ייכנס בסופו של דבר לספר החוקים של מדינת ישראל.
סקירה מקצועית זו על תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, באדיבות פורטל דיני המשפחה: https://www.divorce-law.co.il/
הרקע לתזכיר החוק – מנקודת מבט של טובת הילד
מנסחי תזכיר החוק מאמינים כי לצד חובתם של הורים לדאוג לילדיהם מבחינה נפשית ורגשית, עליהם לדאוג להם גם מבחינה כלכלית. זאת, כדי לאפשר לילדים להתפתח מבחינה פיזית, רגשית, נפשית וחברתית באופן תקין, ולהתקיים בכבוד. על המדינה לסייע להורים לקיים חובה זו.
כיום, נושא זה, המכונה “מזונות ילדים“, מוסדר במדינה במערכת הדין האישי (הדין הדתי של הצדדים), ובמערכת הדין האזרחי. סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 קובע:
(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
סעיף 3א לחוק קובע:
(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
מכאן ניתן להבין שכיום לא ברור כמה עולה לגדל ילד בישראל, ולכן גובה מזונות שנקבע בערכאה מסוימת על ידי שופט מסוים, יכול להיות, ללא כל הצדקה, שונה לחלוטין מגובה מזונות שנקבע בערכאה אחרת על ידי שופט אחר. כמו כן, לא ברור כיצד יש לחלק את ההוצאות בין ההורים. כיום, חובת המזונות מוטלת בעיקר על האב, מתוך הנחה שהוא המפרנס העיקרי מבין ההורים. ואולם, תפיסה זו אינה בהכרח מתיישבת עם המציאות הנוכחית.
עקב כל אלה, הגיעו מנסחי תזכיר החוק למסקנה כי יש לחשוב מחדש על ההסדר המשפטי באשר למזונות ילדים בישראל. השר סער ביקש ליזום הצעת חוק בהתאם לטובת הילד, ושכאמור תיצור ודאות, שקיפות ואחידות בנושא דיני מזונות הילדים בישראל ולהפחית את כמות הדיונים המשפטיים בנושא זה.
בפועל, הצעת החוק אכן נכתבה מנקודת מבט של טובת הילד, תוך יצירת חלוקה הוגנת בין ההורים, המתבססת בעיקר על הכנסת כל אחד מהם וכן על מספר הילדים במשפחה. בנוסף, מנסחי תזכיר החוק ביקשו לשמר את קביעת ימי השהות של הילד אצל מי מהוריו, רק על פי עקרון טובת הילד.
שיעור התמיכה הכלכלית שלה זכאי ילד מהוריו ייקבע על פי טבלה סטטיסטית
אחד מהחידושים המרכזיים שמביא עמו תזכיר החוק הוא ששיעור התמיכה הכלכלית שלה זכאי ילד מהוריו, ייקבע על פי טבלה סטטיסטית שיקבע שר המשפטים. כלומר, סכומי התמיכה הכלכלית של ילד מהוריו יהיו זהים בקרב כלל האוכלוסייה, בהתאם לעקרונות משותפים.
לטענת מנסחי תזכיר החוק, הדבר מבטיח ודאות, יציבות ועקביות, יצמצם את הפערים בין הערכאות ובתוכן, וכן יאפשר להורים לדעת מה יהיה שיעור חיובם העתידי, ולכן הם יוכלו להיערך מראש למצב הכלכלי שאליו “יקלעו” עם גירושיהם. עקב כך, הדבר גם ימנע, או לכל הפחות יפחית, סכסוכים ומחלוקות בנושא, מה שיפחית את העומס בבתי המשפט.
הטבלה תתייחס בנפרד להוצאות התלויות בשאלה אצל איזה הורה נמצא הילד באותו יום (לדוגמא, מזון) וכן להוצאות שאינן תלויות בשאלה זו (לדוגמא, ביגוד). עם זאת, הוצאות משתנות (שכונו בעבר “מחציות”) – לא תיכללנה בטבלה, אלא תיקבענה על ידי בית המשפט, או בהסכמה משותפת בין הצדדים, באופן פרטני. הסיבה לכך היא שבכל משפחה הוצאות אלה שונות לחלוטין, ולא ניתן להגיע לממוצע אמיתי בנושא באמצעות טבלה סטטיסטית. הטבלה תתייחס לעלות גידול ילד בהתאם, כאמור, למספר הילדים במשפחה ולהכנסת כל אחד מההורים.
יש לציין, שבמקרים מסוימים יהיה ניתן לסטות מהטבלה, על כך מפרט סעיף 13 לתזכיר החוק.
תשלומי המזונות יימשכו עד גיל 21
חידוש משמעותי נוסף שמביא עמו תזכיר החוק, הוא שתשלומי המזונות לא ייפסקו עם הגעת הילד לגיל 18, אלא יימשכו עד הגעתו לגיל 21.
הסיבה לכך היא שרוב הישראלים בני ה-18 משרתים בצבא או עושים שירות לאומי, ועדיין לא יכולים לרכוש עצמאות כלכלית. אף על פי כן, מציע תזכיר החוק להתחשב בגובה המשכורת אותה מקבל הילד בשירותו הצבאי או הלאומי, או בשכר עבודתו אם אינו משרת באחד מאלה. כמו כן, אם הצדדים סיכמו ביניהם אחרת או אם בית המשפט קבע אחרת, ניתן יהיה להפסיק את תשלומי המזונות עוד בטרם הגעת הילד לגיל 21.
לסיכום, תזכיר חוק “אחריות כלכלית של הורים לילדיהם”, נוסח ופורסם עקב אי הודאות בכל הנוגע לדיני מזונות הילדים בישראל, תוך התחשבות בעיקרון טובת הילד.
עורך דין איתי בוזגלו מציין כי תזכיר החוק מביא עמו מספר חידושים, ובהם ששיעור התמכיה הכלכלית שלה זכאי ילד מהוריו, ייקבע על פי טבלה סטטיסטית, וכן שתשלומי המזונות יימשכו עד הגעת הילד לגיל 21 (ולא ייפסקו בהגיעו לגיל 18 כמו שנהוג כיום).
על אף כל אלה, נראה כי בסופו של דבר, החוק לא יעבור, שכן נכון לכתיבת שורות אלה, נראה כי הממשלה קרובה יותר מתמיד לסיום כהונתה.