דף הבית » 5 שאלות (ותשובות) בנושא יישוב סכסוך
תוכן שיווקי

5 שאלות (ותשובות) בנושא יישוב סכסוך

קרדיט תמונה FREEPIK

1. מהם השלבים בהליך יישוב סכסוך?

הליך יישוב סכסוך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. זו הפעולה הראשונה שאדם המעוניין להתגרש מבן זוגו צריך לעשות.

לאחר מכן, מתחילים 45 ימים שבהם נערכות 4 פגישות מהו”ת (מידע, הערכה ותיאום) בין בני הזוג לבין אנשי מקצוע מתוך אחת מהערכאות השיפוטיות שצוינו. באותן פגישות, מבינים אנשי המקצוע מהם הנושאים שבני הזוג מסכימים עליהם ומהם הנושאים שלבני הזוג יש מחלוקת לגביהם. אם אנשי המקצוע רואים לנכון, הם יכולים להוסיף לשלב זה עוד 15 ימים.

אחר-כך, מתחילים חמישה ימים שבהם כל בן זוג צריך לומר האם הוא מעוניין לנסות ולהגיע להסכמות ללא דיון בערכאה שיפוטית.

15 הימים שלאחר מכן מכונים “תקופת צינון”. הדיון כלל לא מתקדם במהלך ימים אלה.

ב-15 הימים שלאחר תקופת הצינון, לבן הזוג הראשון שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יש “זכות קדימה” להחליט איזו ערכאה שיפוטית תדון בתביעתו.

מידע נוסף בנוגע ליישוב סכסוך ניתן למצוא באתר – לפורטל דיני משפחה מומלץ:  https://www.todivorce.co.il/

2. האם יש פעולות שחשוב לעשות עוד לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך?

התשובה לכך חיובית. לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, או לפחות לפני תום הליך בקשה זו, חשוב לפנות לייעוץ משפטי. זאת, משום שלאנשי המקצוע איתם נפגשים בני הזוג בפגישות המהו”ת – אין ידע משפטי, ולכן, כשהם מנסים להגיע להסכמות בין בני הזוג, הם לא מתחשבים בכל זכויותיהם.

לעומת זאת, עורכי דין לדיני משפחה, ביניהם עורכת הדין אורית אוחנה מתחשבים בכל זכויתיהם של בני הזוג שכן הם רואים את הסיטואציה שבה נמצאים בני הזוג מבחינה משפטית. הם יודעים מהם התנאים שצריכים להיכלל בהסכם הגירושין וכיצד להתנהל כדי שתנאים אלה אכן ייכללו בהסכם. יש לציין, שעורכי הדין של בני הזוג רשאים להגיע לשתי פגישות המהו”ת האחרונות של בני הזוג.

3. מה קורה אחרי שמוגשת בקשה ליישוב סכסוך?

אחרי שמוגשת בקשה ליישוב סכסוך, בן הזוג הראשון שהגיש בקשה זו מחליט האם תביעת הגירושין תידון בבית המשפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני.

אם הוא מחליט שהתביעה תידון בבית המשפט לענייני משפחה – הוא צריך להגיש תביעה נפרדת לגבי כל נושא שהוא מעוניין שיידון בערכאה זו (למשל משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות).

אם הוא מחליט שהתביעה תידון בבית הדין הרבני – הוא לא צריך להגיש תביעה נפרדת לגבי כל אחד מנושאים אלה, אלא הוא יכול לכרוך אותם לתביעת הגירושין. לצד זאת, עליו להסביר בכתב התביעה למה הוא מעוניין להתגרש. כלומר, לציין את העילות לגירושין ולהוכיח שהן אכן מתקיימות.

4.  האם ניתן להתגרש גם ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך?

לא! כל אדם שמעוניין להתגרש מבן זוגו, חייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם הוא מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, בין היתר, כדי לצמצם ככל האפשר את משך ההליך המשפטי, ובכך לפגוע באופן המינמלי במשפחה מבחינה כלכלית.

5. מלבד ענייני נישואין וגירושין, באילו עוד מקרים יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעה?

חוץ מבענייני נישואין וגירושין, אדם צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שהוא מגיש תביעה כאשר יש לו סכסוך עם בן משפחה שלו (בן זוגו, בן זוגו לשעבר, ילדו או ההורה של ילדו) בנושאים: מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוגו או של ילדו, מזונות או מדור של צעיר (בגיל 21-18) או כל סכסוך אחר בין אותו צעיר לבין לפחות אחד מהוריו, כל עניין שקשור לילד כולל אבהות/אמהות (פרט לתובענה באשר להחזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בקשר לילד חטוף), וכן יחסי ממון בין בני זוג (פרט לירושות, צוואות ועזבונות). בנוסף, הן אותו אדם והן האדם המסוכסך עמו צריכים להתגורר בישראל כדי שתוגש בקשה ליישוב סכסוך.