בית המשפט דחה תביעת לשון הרע שהגיש אושיית הרשת, סמיון גרפמן, כנגד המקומון ערב ערב באילת ועורכו, לאחר שאלו פרסמו כותרת בה נכתב כי “התגלה כהומופוב עלוב” ● ביהמ”ש קבע כי עומדת לעיתון הגנת הבעת הדעה וכי הפרסום היה מידתי וסביר ● את התביעה כינה: “פעולה בלתי מידתית אשר אף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט” ● על גרפמן נאמר: “לא ניתן להימנע מהרושם כי לא הפגיעה בשמו הטוב היא שהובילה את התובע להגשת הליך זה”
נדחתה תביעת לשון הרע על סך 150,000 שקל, שהגיש סמיון גרפמן נגד העיתון המקומי ערב ערב באילת, ואתר האינטרנט שלו יום יום באילת וכן כנגד העורך, עו”ד רותם נועם.
התביעה הוגשה בעקבות פרסום שפורסם במקומון, אודות סרטון שהעלה גרפמן ושצולם בלב ים באילת במאי 2020, ובו העלה טענות כנגד בית ספר לשיט באילת, על שיושבי סירתו לא נחלצו לעזרת אנשים שהיו עמו על סירה ונדרשו לטענתו לסיוע.
בין היתר, אמר גרפמן בסרטון שהועלה לרשתות החברתיות וזכה למאות ואלפי שיתופים ותגובות: “…אני אומר לך שיש לנו בעיה אנחנו לא יכולים להעלות אנשים ואתה עוזב. איך אתה יכול להסביר לי את זה…? אני מבטיח לך שמחר אני מז**ן אותך או מי שאחראי על הסירה הזו בת*ת. אנשים כמעט טבעו פה הבנת?…”
בעקבות הסרטון, פרסם העיתון ידיעה אשר כותרת השער שהפנתה אליה היתה: “סמיון “שבע שקל”-תתבייש! סמיון גרפמן עושה שיימינג מוטעה לעסק אילתי ומתגלה כהומופוב עלוב”.
“נזם זהב באף חזיר”
השופטת רונית אופיר, מביהמ”ש השלום בבת ים, לא חסכה ביקורת מסמיון גרפמן, עליו אמרה כי: “לא ניתן להתעלם מכך כי אינו אדם אנונימי מן הישוב אלא דמות בעלת פרופיל תקשורתי בעל נגישות רבה לכלי התקשורת”. על הגשת התביעה אמרה: “כי הורתה של תביעה זו בהתבטאויות אשר הנייר אינו סובלם ואין מקומם באולם בית המשפט או בשיח בין בני תרבות. בבחינת “נזם זהב באף חזיר”, שכן במסגרת הדיון נדרשו הצדדים, כמו גם בית המשפט, לבוסס במדמנת השיח לשם פירושם של הביטויים הבוטים וסריקתם במסרקות החוק והפרשנות המשפטית, כביכול בחלל סטרילי ותוך העמדת פנים כי מדובר בביטויים לגיטימיים לדיון. ולא כך הוא. אולם זו התביעה, זו הלשון בה בחר לנקוט התובע, זוהי המלאכה שהובאה לפניי ואין אני “בן חורין לִבָּטֵל ממנה.”.
בדחותה את התביעה, קבעה השופטת, כי הכתבה עצמה, בניגוד להפניית השער, לא הוציאה את דיבתו של גרפמן. ביחס להפניית השער, קבעה כי עומדת לעיתון הגנת הבעת הדעה, שכן הפרסום היה “ביקורת על פעולה שעשה התובע בפומבי”. “בענייננו, אני סבורה כי הרושם המתקבל אצל הקורא הסביר למקרא הכותרת בשער הגיליון הוא כי האמירות בכותרת הן בגדר דעתו השלילית של כותב הכתבה על התובע כפי שזו באה לידי ביטוי בהתנהגותו של התובע. זאת ניתן ללמוד בראש ובראשונה מנוסחה של הכותרת הראשית: “סמיון שבע שקל- תתבייש!” הינה בבחינת הבעת דעה מפורשת וישירה. האמירה כי התובע “התגלה כהומופוב עלוב” אשר הופיעה לאחר מכן מתקשרת לאותה דעה ולא ניתן לנתקה מהקשר הדברים. ברור מההקשר, מתחילת הכותרת ומאופן סיומה הנוקט בשם תואר “עלוב”, כי הביטוי “הומופוב” אינו עומד בפני עצמו ויש להבינו לאור התנהגות התובע כפי שזו באה לידי ביטוי בפירוט בכתבה והדברים מקבלים משנה חיזוק מקריאת הכתבה כמכלול. עיון בכתבה, מעניק הקשר כולל לכותרת ומחזק את המסקנה כי מדובר במסקנתו של הכותב. במסגרת הכתבה ניתן דיווח על המקרה אותו תיעד התובע והעלה במסגרת סרטון לרשת החברתית. קריאת הדיווח, תוך שיקוף דברי התובע עצמו כלשונם, מחזקים את הרושם כי מדובר במסקנה של הכותב ובחיווי דעה על התנהגותו של התובע ואופן ביטויו כפי שאלו באים לידי ביטוי בסרטון אותו העלה התובע”.
השופטת ציינה כי הנתבעים פנו לקבלת תגובתו של גרפמן וכן כי: “מחקירתו הנגדית של רותם התרשמתי כי הוא אכן סבור כי אמירותיו של התובע הינן אמירות הומופוביות. הוא לא נקט בדרך של “שב ואל תעשה” אלא יצר קשר עם האגודה (לזכויות הלהט”ב) קודם לפרסום על מנת לקבל את עמדתה לאמור. גם לא התרשמתי כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע בתובע “במידה גדולה משהיתה סבירה” כדי להוקיע את אופן ביטויו של התובע. על כן בחינת הפרסום אל מול הפרסום הבוטה שנעשה על ידי התובע עצמו מובילים לטעמי למסקנה כי אין מדובר בפרסום החורג מן הסביר בנסיבות”.
“התנהגותו הבוטה של התובע”
לסיכום, קבעה השופטת כי גם לו היתה מוצאת לנכון לקבל את התביעה, היתה מעמידה את סכום הפיצוי המגיע לתובע, לאור התנהלותו, על מאות בודדות של שקלים והוסיפה: “בשים לב להתנהגותו הבוטה של התובע, אשר הוא זה שמצא מקום ליתן לה פרסום נרחב; כמו גם לעובדה כי הנתבעים פרסמו התנצלות באשר לפרסום בשער המקומון ובגודל דומה לגודל בו פורסמה הידיעה; מצאתי כי הגשת תביעה כספית לפיצוי בלא הוכחת נזק על סכום של 150,000 ₪ ועמידת התובע על מיצוי ההליך השיפוטי במלואו; מהווה נקיטה בפעולה בלתי מידתית אשר אף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. אין אני קובעת מסמרות בעניין, אולם לא ניתן להימנע מהרושם כי לא הפגיעה בשמו הטוב היא שהובילה את התובע להגשת הליך זה, אלא שיקולים הנוגעים להליך המקביל המתנהל נגד מועדון השיט ואף שיקולים לבר הליכים אלו.”
בעניין זה יצוין, כי ביה”ס לשיט סייל מאילת הגיש בסמוך להליך זה תביעת לשון הרע כנגד סמיון גרפמן, שעודה מתנהלת (37501-07-20).
כזכור, עלה שמו של סמיון גרפמן לכותרות בנובמבר 2022, אז משך לא מעט אש, לאחר שהשתתף בוועידת הצעירים והצעירות של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, במהלכה התבטא בחריפות נגד טיפולים רפואיים לטרנסג’נדרים קטינים, התעמת עם פעילי להט”ב שנכחו במקום ואף והשווה בין סקס להט”בי לסקס עם חיות. בהמשך התראיין למאקו ואמר: “אולי לא התבטאתי הכי טוב, אבל אין בן אדם אחד בעולם שיכול להגיד שאני הומופוב”.
כאמור, על סמיון גרפמן נפסק לשלם לעיתון ועורכו 3,000 שקל הוצאות בתוספת שכ”ט עו”ד בסך 20,000 שקל (כולל מע”מ). את הנתבעים ייצג בהליך עו”ד אמיר טיטנוביץ, את סמיון גרפמן ייצג עו”ד גיא אופיר.
‘ערב ערב באילת’ הוא המקומון הראשון בישראל היוצא לאור באילת מאז 1962. אתר החדשות יום יום באילת עלה לאוויר ב-2003.
