בשבוע שעבר מתו 2 פועלי בניין בתאונת עבודה קטלנית בשכונת בבלי בתל אביב לאחר שנפלו מגובה רב בעקבות קריסת הפיגומים.
תאונות עבודה בישראל הפכו למכת מדינה. מדי שנה נגרמות בישראל כ-60,000 תאונות עבודה בהן נעדר העובד שלושה ימים לפחות מעבודתו, וכ60 עובדים נהרגים כל שנה עקב עבודתם. רוב תאונות העבודה הקטלניות אירעו באתרי בניה.
תאונת עבודה באתר בנייה שונה מתאונות עבודה אחרות בשל אופי העבודה (בד”כ עבודה בגובה), ובשל תנאי בטיחות ירודים. בעזרת עו”ד ענת קאופמן, יו”ר הוועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין ומוחית לדיני נזיקין וביטוח הכנו מדריך זכויות חשוב בנושא.
זכויות בני המשפחה במקרה של פטירה
במקרה שעובד נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה (בין אם היה שכיר או עצמאי), התלויים (בני המשפחה) זכאים לקצבה או מענק מהמוסד לביטוח לאומי.
קיימים מספר סוגים של מענקים: מענק תלויים- מענק חד פעמי של כ36 קצבאות, מענק נישואין- במקרה שהאלמנ/ה נישאים מחדש, מענק בר מצווה-הניתן לילדי העובד שנפטר, לילדות בהגיען לגיל 12 ולילדים בהגיעם לגיל 13, מענק פטירה- ילדי הנפטר זכאים לקבלת מענק פטירה חד פעמי.
מעבר לזכויות המשולמות ע”י המוסד לביטוח לאומי, זכאים התלויים לקצבה נוספת מקרן הפנסיה של העובד, בו קיים כיסוי ביטוחי לתלויים במקרה של פטירה.
הכיסוי נועד להקל על בני המשפחה בהתמודדות עם ההוצאות הכספיות הבלתי צפויות בעקבות הפטירה. הכיסוי מעניק קצבה חודשית למשך כל תקופת הזכאות, לכל אחד מהשאירים, בהתאם להגדרתם בתקנון הקרן.
בנוסף, במקרה שבו העובד היה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, בני המשפחה זכאים לפיצוי מחברת הביטוח. פוליסת תאונות אישיות מכסה את המבוטח בד”כ מפני מוות, נכות, פציעה או אובדן כושר עבודה, בתנאי שנגרמו בתאונה. פוליסת תאונות אישיות אינה מכסה טיפולים רפואיים, ניתוחים וכדומה, אלא מעניקה סכום שנקבע מראש בפוליסה כאשר מתרחש אחד המקרים המוגדרים בה. פוליסות שונות יכולות לתת פיצויים וכיסויים לעוד מצבים שונים ומשונים, למשל, חלקן מבטחות תאונה בישראל בלבד וחלקן בכל מקום בעולם.
תביעה נזיקית מול המעביד
עובד שנפגע במהלך עבודתו יתבע את המעסיק, מאחר והוא האחראי לספק לו סביבת עבודה בטוחה כנדרש בחוק ובתקנות העוסקות בבטיחות בעבודה. ניתן להגיש תביעה כנגד המעסיק תוך 7 שנים ממועד קרות התאונה ולאחר תקופה זאת חלה התיישנות.
כדי להגיש תביעה נגד המעסיק יש להוכיח כי הוא התרשל במילוי חובתו :לא סיפק סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, לא העמיד בפני העובד אמצעי מיגון, לא העביר הדרכות לגבי אופן ביצוע התפקיד ו/או לא פיקח על ביצוע העבודה.
אך בכך לא תמה המלאכה. מיד עם קרות התאונה, יש לנקוט בפעולות פשוטות ומהירות על מנת לאסוף נתונים, ולשמר ככל הניתן את המצב כפי שהיה ממש לפני שקרתה התאונה.
לצורך חקירה של נסיבות התאונה, מומלץ לפנות למשרד העבודה ולדרוש חקירה מעמיקה של הנסיבות. בתאונה שבה נעדר העובד שלושה ימים לפחות מעבודתו ובמקרי מוות, על המעסיק לדווח מיד למפקח עבודה אזורי על כל פגיעה בעובד שהתרחשה בעבודה.
לפי מבקר המדינה, מפקחי העבודה של מינהל הבטיחות מוסמכים מתוקף חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד–1954, לחקור ולברר את הסיבות לתאונות עבודה ואת נסיבותיהן.
דו”ח החקירה של משרד העבודה עשוי לשמש מסמך בעל ערך רב מאוד מבחינה ראייתית, וממנו ניתן ללמוד על כשלים, צורות ההעסקה, אופן קרות המקרה, קיומם של עדים, ולא פחות חשוב מכך, על התקשרויות שונות בין כל הצדדים הקשורים אל הנפגע.
בפסק דינו של בית המשפט העליון רעא 7002/1 פלוני נ’ פלוני נקבע כי הכלל “הדבר מדבר בעד עצמו” לפיו הנפגע לא ידע ולא יכול היה לדעת את העובדות הספציפיות שהביאו לגרימת הנזק, לא יחול כאשר התובע יכול להביא ראיו ואינו עושה כן. לכן קיימת חשיבות עצומה לברר מה היו נסיבות התאונה בזמן אמת כדי להוכיח את הגרסה העובדתית.
אשם תורם
לגבי אשם תורם בתאונות עבודה, בתי המשפט חזרו ושבו על ההלכה שלפיה קיימת נטייה במדיניות השיפוטית שלא לייחס לעובד רשלנות תורמת או אשם תורם, אלא שבמקרים ברורים אשמו של העובד בולט לעין וגרם או תרם באופן משמעותי לתאונה.
בפסק דינו של בית המשפט העליון עא 7096/19 פלוני נ’ יצחק שטרן ושות’ בע”מ, עובד נפצע קשה בתאונת נפילה מגובה במהלך עבודתו. בימ”ש פסק כי יש להחמיר עם המעסיק, שיכולתו למנוע תאונות עולה על זו של העובד. כמובן שנדרש להרתיע גם את העובד מהתנהגות לא בטוחה, ויש מקרים בהם ראוי להטיל עליו אשם תורם, אך יש לזכור את מעמדו הנחות ואת הנסיבות בהן הוא פועל, כאשר במקרה זה, נקבע כי אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם.
