–טור דעה–
“יותר מכל איש ציבור אחר, פרופ’ ברק פעל ועשה בענייני דת ומדינה ובעשייתו הענפה הוא כפה על היהודים המאמינים את עמדותיו ללא כל התחשבות בגיוון הרב של החברה, ללא התייחסות הוגנת לקבוע בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שקובעים באופן ברור שערכיה של מדינה ישראל ערכים יהודיים ודמוקרטיים“.
מאת ד”ר פנחס חליוה, מנכ”ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון
הריאיון של פרופ’ אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, בתכנית “פגישה” עם רוני קובן- אימת את שידעתי לפני 25 שנה, עת למדתי משפטים וזכיתי ללמוד על המשפט העברי מפי המשנה לנשיא דאז, פרופ’ מנחם אלון.
נתבקשתי ע”י פרופ’ אלון לבחון לעומק את תקנת השלום במשפט העברי ובמסגרת עבודתי ניהלתי אתו שיחות על מעמדו של המשפט העברי בחוקי המדינה ובפסיקה של העליון. כבר אז פרופ’ אלון הביע צער רב על הניכור של פרופ’ אהרון ברק למשפט עתיק יומין זה. כשניסיתי להקשות על ביקורתו כלפי
הביקורת שלו על פרופ’ ברק בעניין זה והראיתי לו כתבה בעיתון ואת דברי ברק על המשפט העברי, הוא השיבני כהאי לישנא: ידידי הצעיר, בעניין זה, פיו ולבו אינם שווים.
פרופ’ ברק פסק במקרים רבים הלכות המנוגדות לערכי היהדות ושילם במתק שפתיים. למעשה, גם גדולי המשפטנים בארץ, כמו פרופ’ רות גביזון, פרופ’ מאוטנר, משה לנדוי, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, הזהירו ממהלכיו של פרופ’ ברק ויש אפילו שכינו זאת כבר אז “אימפריאליזם של החוק”. הוא קבע עובדות שהושרשו בפסיקה עד כי קשה לשנותם.
גם תכנית הרפורמה, כפי שמוצעת, ספק אם תחזיר את היהדות למדינת היהודים. ולגופו של ראיון, שבו חשף לראשונה את רצונותיו האישיים, הוכיח את אשר ידענו: למעלה מ-20 שנה הוא שוזר תכנית ארוכה עם אג’נדה מאוד ברורה, שמטרתה להרחיק את היהדות מכל מה שקושר אותה למדינת היהודים.
בגלל קוצר היריעה אתייחס לכמה נקודות בראיון זה:
א. פרופ’ ברק מצר על חוסר ידיעותיו במשפט העברי. על כך ענה לו פרופ’ אלון בכנס השנתי הראשון שערכה לשכת עורכי הדין באילת. פרופ’ אלון השיב לו כך: אתה מרבה לצטט משפט איטלקי, קנדי, אנגלי ואחרים אף שאינך בקיא בכל מערכות המשפט הללו. לעומת זאת, כמעט מעולם לא ציטטת מהמשפט העברי – משפט שהביא לעולם את יסודות המשפט, שבלעדיהם העולם היה נותר חשוך שנים רבות. ואני שואל: כיצד משפטן גדול כמו ברק יכול להתקשות בהבנת המשפט העברי כאשר קטנים ממנו מבינים? לו רצה היה נעשה מומחה בכל סוגיה שהיה לומד במשפט העברי ?
ב. כיצד אתאיסט שאינו מכיר את עיקרי היהדות, שכתב בפסיקות רבות על חובת השופט לשמור על ניטרליות – עוסק בסוגיות דת ומדינה, בסמכויות בית דין רבני ועוד? ההגינות מחייבת שהיה מושך ידו מסוגיות אלה. מה שהתרחש במציאות, שהוא כנשיא, שיכול לבחור לדון בכל תיק שירצה, בחר בסוגיות אלה בכוונת מכוון.
ג. בראיון הביע פרופ’ ברק את חששו מדיקטטורים ומפגיעה בדמוקרטיה. כל יהודי מאמין יודע היום שהוא לא זכה להיחשף לאותה דמוקרטיה חופשית מכפייה עליה דיבר פרופ’ ברק בריאיון. יותר מכל איש ציבור אחר, פרופ’ ברק פעל ועשה בענייני דת ומדינה ובעשייתו הענפה הוא כפה על היהודים המאמינים את עמדותיו ללא כל התחשבות בגיוון הרב של החברה, ללא התייחסות הוגנת לקבוע בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שקובעים באופן ברור שערכיה של מדינה ישראל ערכים יהודיים ודמוקרטיים. היה עצוב לי לשמוע אותו אומר למראיין באותה נשימה שצריך לאזן בין הערכים ושהם אכן במשקל שווה, ומצד שני לשמוע את דעותיו ואת העובדה שמעולם לא איזן בין השניים. אשמח שיציג לציבור מקרה אחד שהוא איזן בין השניים, הוא הרי לא מכיר את ערכי היהדות!
לסיום, הוא סיפר שמיצה את חייו אבל הותיר חברה שסועה ומתלהמת מתמיד, שמתקשה לנהל דיאלוגים פרודוקטיביים כי הכול משפט וכולם רצים לבית המשפט. לו ידע פרופ’ ברק מעט מחוכמת ישראל רבא והיה מכיר את ההגות היהודית, הוא היה נחשף לקביעתם המאלפת של חכמים ששמו את תקינות החברה בראש מעייניהם ולא את המשפט, וכך הם אמרו: “במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט”. יש דיאלוג יש פשרה ואחווה. טוב יעשו כולם, שישבו לדיאלוג בונה ויגיעו להסכמות למען חברה תקינה, כי אין לנו מדינה אחרת.
