דף הבית » עיריית עכו הגישה אתמול, עתירה למתן צו על תנאי נגד שר האוצר ושר הפנים, בבקשה לבטל את שינוי שיטת חישוב הארנונה שתקל על תשלומי התושבים , ותבטל את התשלומים עבור השטחים המשותפים
צרכנות

עיריית עכו הגישה אתמול, עתירה למתן צו על תנאי נגד שר האוצר ושר הפנים, בבקשה לבטל את שינוי שיטת חישוב הארנונה שתקל על תשלומי התושבים , ותבטל את התשלומים עבור השטחים המשותפים

קרדיט תמונה: FREEPIK

עיריית עכו הגישה אתמול   עתירה למתן צו על תנאי נגד שר האוצר ושר הפנים, בבקשה לאפשר תקנה חלופית לשינוי שיטת חישוב הארנונה שתקל על תשלומי התושבים   ותבטל את התשלומים עבור השטחים המשותפים.

העירייה ביקשה בעתירה לשנות את תקנת ההסדרים משנת 85, שאינה מאפשרת לרשויות עצמן לשנות שיטת חישוב קבועה בצווי ארנונה , מדובר בתקנה ישנה מלפני 30 שנה. 

שיטת החיוב המקובלת כיום היא  שיטת “ברוטו-ברוטו” שכוללת בתשלום הארנונה את שטחי קורות החוץ והפנים וכן את כל השטחים המשותפים. 

מטרת העירייה הינה להקל, ככל שניתן, על התושבים ולהפחית עבורם את תשלומי הארנונה. הסכמת הבג”צ לעתירה , תאפשר שינוי שיטת החישוב על ידי הרשויות עצמן, והפחתת הנטל על התושבים.

כיום רק המשיבים- שר האוצר ושר הפנים מוסמכים , מכח חוק ההסדרים במשק לתקן את השיטה. תקנה 3 (ב) לחוק ההסדרים קובעת איסור מוחלט על הרשויות המקומיות לשנות את שיטת החישוב.  השרים קבעו תקנות “שנתיות” שהביאו לשוני בין שיטות החישוב הנהוגות ברשויות המקומיות השונות. בכל רשות הוקפאה שיטת החישוב שהייתה נהוגה בצו הארנונה לפני 30 שנה.

חוק ההסדרים הקיים מסמיך, רק את שר האוצר והפנים בקביעת שימושי נכס מיקום וסיווג לצורך הטלת ארנונה.

העותרת  טענה כי הקפאה מוחלטת של שיטת החישוב במשך עשרות שנים ללא השארת פתח להפעלת שיקול דעת או לחריגה כלשהי מהקפאה זו פוגעת באוטונומיה של הרשות המקומית והיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני וציטטה פסקה מספרו של יצחק זמיר אשר התייחס לפיקוח ההדוק של הממשלה על הרשות המקומית שאינה הולמת את העקרון הבסיסי של המנהל המקומי- “האוטונומיה המקומית”. זמיר חשב כי הצרכים של מנהל תקין, מחייבים מידה של פיקוח ממשלתי על הרשויות המקומיות אך לא חורג מהעיקרון של אוטונומיה מקומית”. הסמכות המנהלית” כרך א 453 (מהדורה שנייה, 2010)

זאת ועוד, העותרת טענה כי הימנעות השרים מתיקון תקנות ההסדרים באופן שהביא להקפאת שיטת החישוב במשך עשרות שנים, לוקחת בחשבון את שיקול היציבות לבדו, אך מתעלמת כליל משיקולים אחרים בעלי משקל מכריע ובכך לוקה היא בחוסר סבירות קיצוני.

חוסר הסבירות בא לידי ביטוי לא רק באבחנה שיוצר הדבר בין תושבי הרשויות השונות, אלא גם בהתייחסות השונה של התקנות אל השינויים שאותם רשאית הרשות המקומית ליזום, במסגרת דיני ההקפאה לבין אלה שהם אסורים לחלוטין.

העירייה מציינת בעתירה, כי הותרת החיוב המלא על השטחים המשותפים מעוררת תחושה קשה של אי צדק בקרב תושבי הרשויות , בהן מחושבים השטחים המשותפים.

לאור זאת, ביקשה העותרת להוציא צו המבטל את תקנה 3(ב) לתקנות ההסדרים, צו המחייב את השרים להתקין תקנה חלופית המאפשרת שינוי של שיטת החישוב וכל צו אחר שימצא צודק ונכון בנסיבות העניין.

ראש העיר, שמעון לנקרי : ” אאבק, בדרכים המקובלות , בחוסר צדק הנעשה בחישוב הארנונה. אני בטוח שבית הדין הגבוה לצדק, יחזיר לנו הרשויות המקומיות את הסמכות בקביעת הסכומים ומבנה הארנונה.  אין סיבה שתושבי העיר עכו, או כל עיר אחרת יאלצו לשלם על שיטחי הברוטו, בשל חוק מלפני 30 שנה”.