תביעת מיליונים נגד שיב”א ונגד מומחה לגנטיקה: חרף אבחון מוקדם של בעיה לבבית בעובר, לא הומלץ לבני הזוג לערוך בדיקות גנטיות מקיפות.

התוצאה: הילד נולד עם תסמונת גנטית נדירה שהפכה את חייו ואת חיי הוריו לסיוט מתמשך
בני זוג שפנו למומחה לרפואת וילדים ולגנטיקה לקבלת ייעוץ, לאחר שנודע להם כי קיים חשד שהעובר אותו נושאת האישה ברחמה סובל ממום בלב – תובעים כעת את המומחה עצמו ואת ביה”ח שיב”א תל השומר, במיליוני שקלים בטענה לרשלנות רפואית חמורה.  

את התביעה הגישה בשם ההורים עו”ד מורן אברהמי יום טוב, אשר טוענת כי הייעוץ החלקי שאותו העניק המומחה לגנטיקה לבני הזוג, שאליו התווסף מידע מטעה ומרגיע מצוות ביה”ח תל השומר –  הפכו את חייהם, בסופו של יום – לגיהינום.
על פי התביעה, הריונה של האישה הוגדר מתחילתו כהיריון בסיכון – עקב היסטוריה מיילדית. בתחילת ההיריון עברה האישה, במסגרת קופת חולים, בדיקת שקיפות עורפית (אולטרסאונד) וסקירת מערכות מוקדמת, שפורשו תקינות. 

אך על פי הנטען, בסקירת מערכות נוספת, בשליש השני של ההיריון, ציין הרופא בפני בני הזוג, כי יש חשד לפגם במחיצה בין חדרי הלב מסוג TOF, והפנה את בני הזוג לאקו לב עובר ולהמשך בירור גנטי.

לדברי עו”ד אברהמי יום טוב, כבר ביום המחרת מיהרה האישה וביצעה בדיקת אקו לב עוברי, ובנוסף, בכדי לקבל את הייעוץ הטוב יותר, פנו בני הזוג לייעוץ גנטי במסגרת פרטית, אצל רופא מומחה ברפואת ילדים וגנטיקה. 
המומחה הפנה את האישה לבדיקות מי שפיר וצ’יפ גנטי, אך על פי התביעה, חרף החשד למום לב בעובר, המומחה לא יידע את בני הזוג כי קיימות כעת בדיקות גנטיות רחבות ומקיפות יותר, העשויות לגלות מומים מולדים בעובר שבדיקת הצ’יפ לא מסוגלת לגלותם.
לדברי עו”ד אברהמי יום טוב, תוצאות בדיקת הצ’יפ הגנטי, שפורשו כתקינות, נמסרו לבני הזוג בשיחת טלפון ולא בפגישה אישית (בניגוד למתחייב מחוזר משרד הבריאות) ואם לא די בזאת, גם לא הוסבר להם, כי תוצאה תקינה של צ’יפ גנטי אינה בהכרח הוכחה לכך שלעובר אין תסמונת גנטית.
וכך, על פי התביעה, המשיכו בני הזוג את מעקב ההיריון בבית החולים ‘תל השומר’, כאשר לכל אורך המעקב, לא הועלה בפניהם, ולו פעם אחת, החשד למום מסוג TOF בלב העובר. 

“הצוות הרפואי ב’תל השומר’ הציג בפני ההורים מצג שווא, לפיו ההיריון תקין עם סיכון ניתוחי נמוך לאחר הלידה של :פחות מאחוז אחד” טוענת עו”ד אברהמי יום טוב. לדבריה, גם בתל השומר לא נמסרה להורים כל אינפורמציה בדבר קיומן וזמינותן של בדיקות גנטיות רחבות יותר, כגון ריצוף אקסומי. 
למרבה הצער, כך על פי התביעה, בנם של בני הזוג נולד עם תסמונת אלג’יל, הפוגעת באיברים שונים בגוף, ובין היתר במום לב מסוגTOF . 

הילד עבר מייד לאחר הלידה מספר רב של ניתוחים וצנתורים, לרבות ניתוח מורכב של 12 שעות בחו”ל, אך מצבו לא השתפר, אלא רק הלך והחמיר. 
על פי הנטען, כיום, כשהוא בן 7, סובל הילד משלל בעיות הקשורות לתסמונת אלג’יל, ביניהן אנזימי כבד מוגברים, בעיות ראייה, עיכוב התפתחותי ומוטורי ומראה התואם את התסמונת. עוד נטען, כי הוא מקבל קצבה בשיעור של 100 אחוז מהביטוח הלאומי, וכי בשל מצבו, מרכז החיים של הוריו נסוב אך ורק סביבו וסביב בריאותו.
לתביעה צורפו מספר חוות דעת רפואיות, אחת מהן היא של מומחית בגנטיקה קלינית. לקביעת המומחית, במקרה הנדון, לאחר שבדיקת הצ’יפ הגנטי לא איתרה את הפגם הגנטי, הייתה חובה על הצוות הרפואי לבצע גם בדיקת ריצוף אקסומי, המעלה את הסיכוי לאיתור הפגם. 
עוד קבעה המומחית, כי מאחר שלא הוסברה לבני הזוג המשמעות הגנטית הרפואית של תוצאה תקינה של בדיקת הצ’יפ הגנטי, הם הוטעו לחשוב, כי לעובר אין תסמונת גנטית, ולכן פסלו הפסקת היריון. “התנהלות הנתבעים שללה מהתובעים את היכולת לשקול את צעדיהם בנוגע להמשך ההיריון, ומשכך התנהלותם חרגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת”, קבעה המומחית.

לתביעה צורפה גם חוות דעת בתחום המיילדותי, בה קבע המומחה כי חרף העובדה שההיריון הוגדר כהיריון בסיכון, הצוות הרפואי ב’תל השומר’ הציג לתובעים מצג שווא, לפיו מום הלב של העובר הוא קל, ולכל היותר יצריך טיפול תרופתי או התערבות כירורגית עם סיכון של פחות מאחוז אחד.
גם מומחה זה התייחס לעובדה שבני הזוג לא הופנו לבדיקת ריצוף אקסומי וקבע: “אין ספק שלו הייתה נפרשת בפניהם האפשרות לבצע את הבדיקה לאור החשד ל-TOF, היו התובעים פונים לבצע בדיקה זו באופן פרטי, בין אם בארץ ובין אם בחו”ל. אבחון תסמונת אלגי’ל במהלך ההיריון הייתה מביאה להחלטה להפסקתו”.
בחוות דעת של מומחה בקרדיולוגיה ילדים אשר צורפה לתביעה, קבע המומחה  כי  במקרה של TOF או של חשד סביר לקיומו, חובה על הצוות הרפואי ליידע את ההורים בדבר הקשר האפשרי של מום לב מסוג זה לתסמונות גנטיות.

גם מומחה זה קבע, כי על הצוות הרפואי הייתה מוטלת החובה ליידע את ההורים בדבר האפשרות לאתר תסמונות אלו באמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות וממוקדות. עוד קבע המומחה, כי בשל מצבו המורכב, הילד יזדקק כל ימי חייו למעקב רפואי ולצנתורים וניתוחים נוספים, שידרשו לעיתים תקופות החלמה ממושכות.
את תביעת המיליונים הגישה עו”ד אברהמי יום טוב, נגד המדינה ונגד משרד הבריאות, המפעילים את בית החולים ‘תל השומר’, וכן נגד המומחה שסיפק לבני הזוג ייעוץ גנטי חלקי. בתביעה דורשת עו”ד אברהמי יום טוב מבית המשפט להורות לנתבעים לפצות את בני הזוג וילדם, בסכום הפיצויים המקסימלי הקבוע בחוק, ולכל הפחות 2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד.

עו”ד ונוטריון מורן אברהמי יום טוב https://www.moranadv.com   מתמחה בתחומי נזקי הגוף ותביעות ביטוחי בריאות .