בעקבות תלונה שהוגשה לבית משפט ע”י רשת המסעדות נגד חברת ההסעדה שפועלת במתחם משותף לזה של הרשת, בטענה שחברת ההסעדה גונבת / לוקחת לה לקוחות. נתבקשתי לסייע כעד מומחה מטעם חברת ההסעדה הנתבעת.
הרקע:
מסעדה המשתייכת לרשת מסעדות וממוקמת בסמוך לחדר אוכל שהופעל ע”י חברת הסעדה והאכיל עובדים של חברה. המסעדה פעלה במקום בין 2008-2012 והאשימה את חברת ההסעדה שגנבה לה לקוחות וכך הובילה לאיבוד לקוחות שהביא לסגירתה.
התבקשתי לתת דעה מקצועית בשאלה האם חדר האוכל קיים תחרות או גרם נזק למסעדה ואי לכך לא נכנסו לקוחות למסעדה.
המידע והמסמכים שהוצגו בפני לצורך כתיבת חוות הדעת:
1. דוחות כספיים מבוקרים של המסעדה לשנים 2007-2012
2. כרטסות ממערכת הנהלת חשבונות של המסעדה
3. תצהיר של המסעדה
לאחר המעבר על החומרים הצגתי לבית המשפט את הדילמה העומדת בפני עובד חברה שיצא להפסקה ונדרש לבחור היכן לאכול במהלכה את ארוחת הצהריים שלו.
במידה ונכנס למסעדה- יעבור את השלבים הבאים:
- כניסה, ישיבה, קבלת תפריט.
- התפריט הינו קבוע ואינו משתנה למעט אם יש מנות היום, ומזמין את המלצר/רית לאחר עיון בתפריט.
- לאחר ההזמנה המתנה במקרה הטוב של 15 דקות ובמקרים רבים בעיקר אם יש עומס פי 3 יותר זמן.
- הלקוח סועד, מבקש חשבון. נגיד שאכל ב 50 שח, השאיר טיפ יצא לפחות ב 60 שח
לעומת זאת בחדר האוכל של העובדים:
- כניסה לחלל ההסעדה העברת כרטיס עובד.
- הארוחה עולה כ 35 שח, שחלק או כולה ממומן עי החברה.
- התפריט עשיר ומשתנה בכל יום וכולל: 2 סוגי מרקים, 6 סוגי ירקות לסלט בר, 6 סוגי סלטים מעורבים, 3 סוגי לחמים וממרחים, 2 סוגי פחמימות, ירק חם, קטניות בכמות חופשית (בופה). בנוסף מנה עיקרית לבחירה בין: דג, בקר, עוף, שניצל, חזה עוף על הגריל, שווארמה ועוד. לכל אלה מתווספים שתיה קרה וקינוח שמשתנה
- בסיום בחירת המנות העובד ניגש לשולחן לאכול.
- בסיום האוכל העובד יפנה את הכלים והמגש.
בעוד למסעדה יכול כל אדם להיכנס, הרי שלחדר האוכל יכולים להיכנס רק עובדי החברה.
במהלך זמן הפסקת הצהריים העובד מחליט מתי הוא אוכל ומתפנק במסעדה ומשלם מכיסו או מתי הוא אוכל בחדר האוכל של העבודה בתשלום מסובסד.
בנוסף, קיים שיקול מהותי של תחרות שמחייב הן את חברת ההסעדה והן את המסעדה לגוון במנות ולהגיש מזון ושירות טובים. בשני המקרים ככל שהשירות, המזון והאווירה יהיו מעניינים, טעימים, יגיעו יותר סועדים.
בנוסף לנושא התחרות- ממעבר על הדוחות הכספיים של המסעדה ניכר באופן ברור כי המסעדה הפסידה כסף עוד לפני שחברת ההסעדה התחילה לעבוד.
תוצאה:
לאחר הגשת הדו”ח המפורט לא נדרשתי להגיע לתת עדות. בית המשפט הסתפק בחוות הדעת ובדו”ח ודחה את תביעת המסעדה וקבע כי אין בתלונה דבר. בנוסף קבע שעל המסעדה לשלם את הוצאות המשפט.
לסיכום: לפני שרצים לריב או לתבוע חשוב לעשות בדק בית ולנסות לחשוב מחוץ לקופסא, ואם זה לא עוזר, תמיד יש אנשי מקצוע שניתן להיעזר בהם הרבה לפני שמאשימים מישהו אחר בכישלון.
השף הבורר
