פרקליטות המדינה הגישה היום (ה’) ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן בבית המשפט המנהלי בירושלים לפני כחודשיים בנושא “נישואי יוטה”. המדובר בעתירה שהגישה עמותת חדו”ש – לחופש דת ושוויון בה קבע בית המשפט כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת “נישואי יוטה”, נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית מול עורך נישואין במדינת יוטה שבארה”ב, ואפשרה כבר לאלפי בני זוג מכל העולם, ובהם גם כבר כ-600 זוגות מישראל, להינשא ממקום מגוריהם. חדו”ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו בנישואי יוטה, אך רשות האוכלוסין סירבה לרשמם כנשואים בהוראת שר הפנים דאז, הרב אריה דרעי, וכן בשמם של הרבנים ספקטור ולוינסקי מיוטה אשר ערכו טקסי נישואין מקוונים לזוגות ישראלים.
על פי נימוקי הערעור שכתבו עו”ד רן רוזנברג ועו”ד מוריה פרימן מטעם המדינה, המדינה רואה בפסק הדין הנוכחי בבחינת “קפיצת מדרגה” שהיא מתנגדת לה. נכתב כי “הפסיקה ארוכת השנים קובעת כי ענייני סטטוס הנישואין והמעמד האישי הם עניין להכרעה של המחוקק, המתקבלת מתוך הסכמה חברתית רחבה… כידוע, עד היום המחוקק לא קבע הסדר המאפשר לערוך נישואין אזרחיים בישראל, ואין מקום לרוקן מתוכן הכרעה זו, באמצעות מתן אפשרות פסיקתית לעריכה דה-פקטו של נישואין אזרחיים בישראל, באמצעות מדינה זרה, בעוד בני הזוג שוהים בישראל וטקס הנישואין עצמו נערך בישראל”.
הערעור הוגש על שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט המנהליים בלוד ובירושלים, ובהם התבססו השופטים על פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון בעניין חובת המדינה לרשום נישואין אזרחיים של זוגות ישראלים על בסיס תעודת נישואין זרה, על שיקול הדעת המוגבל ביותר שהותר לפקידי המרשם בכל הנוגע לסירוב רישום, ועל ההתקדמות המהירה של עולם ההתוועדות המקוונת והמהפכה שהוא חולל לרבות בעולם המשפט.
המדינה ביקשה לאחד את הדיון בערעור על פסקי הדין, את עיכוב הביצוע של פסק הדין המורה למדינה לרשום נישואין אלה, וכן ביקשה לקיים דיון מהיר בערעור.
מעמותת חדו”ש נמסר כי היא תתנגד לעיכוב הביצוע תוך הדגשת הפגיעה הקשה והנמשכת בזכויותיהם של הזוגות העותרים וזאת במיוחד במציאות בה אין לדעת כמה זמן יימשכו הליכי הערעור ומתן פסק הדין.
הרב עו”ד אורי רגב, מנכ”ל עמותת חדו”ש – לחופש דת ושוויון הגיב לבקשת הפרקליטות ואמר: “אך סמלי הוא שהערעור מוגש למחרת הבחירות שהתקיימו בישראל ומהווה יריית פתיחה של המאבק על חופש דת וחירות הנישואין מול ממשלה המבקשת לדכא חירויות אלה ולהקשות על מימושן ככל האפשר. חבל שהפרקליטות והיועצת המשפטית בחרו להיכנע ללחצי הפוליטיקאים ולהפנות עורף לפסיקה עקבית של למעלה מששים שנה של בית המשפט העליון אשר בה בכל צומת משפטית בסוגיה זו ניסתה המדינה לחסום את דרכם של הנישאים מלהירשם, ובכל פעם פסק בג”צ נגד ניסיונות אלה. הטענה בדבר “קפיצת מדרגה” אינה חדשה, ואף היא נדחתה בכל פעם מחדש. כך טענה המדינה כאשר ביקשו בני זוג מאותו מין לרשום את נישואיהם, כך טענה המדינה כאשר בני זוג נישאו בקונסוליה זרה בתל אביב כי הכפייה הדתית השולטת בנישואין בישראל לא אפשרה להם להינשא, וכך טענה המדינה כאשר התבקש רישום של נישואין של בני זוג שלא עזבו את הארץ, אך נישואיהם נערכו במדינת אל סלבדור באמצעות מיופי כח. בכל הפעמים האלה לא סטה בג”צ מפסיקתו שנועדה לכבד את זכות הנישואין של ישראלים הנאלצים למצוא מוצא בחו”ל למדיניות הפוליטיקאים הישראלים אשר על פי דרישת המפלגות הדתיות מונעים מאזרחי המדינה את הזכות להקים משפחה בישראל”.
עוד הוסיף רגב כי “הפרקליטות מצטטת בערעור את שיקול ההסכמה החברתית הרחבה, אך מדובר בציטוט ציני המתעלם מכך שמזה שנים רבות קיימת הסכמה חברתית רחבה ביותר, של כשני שליש מהציבור היהודי הבוגר, להנהגת נישואין אזרחיים ופלורליסטיים בישראל, אלא שסחר הקולות הפוליטי מונע עד היום את מימושה של הסכמה חברתית רחבה זו, ונותן זכות וטו למיעוט הקיצוני המתנגד לזכות הנישואין שכל דמוקרטיה אחרת בעולם מכבדת. לא נותר לנו אלא לקווות שבית הממשפט העליון יהיה נאמן ועקבי לפסיקתו מאז ומעולם, וידחה את הניסיון לאנוס שיקולים פוליטיים כדי למנוע את מימוש חירויות היסוד של האדם ברוח מגילת העצמאות ופסיקתו של בית המשפט עצמו.”
רקע
מאז חודש אוקטובר 2020 נישאים זוגות ישראלים רבים (נכון להיום מדובר בכ-600 זוגות) באמצעות המסגרת החוקית שיצר מחוז יוטה בארה”ב לנישואין אזרחיים בהיוועדות מרחוק באמצעות הזום. רשות האוכלוסין בחנה את חוקיות הטקס כבר בסוף שנת 2020 והחליטה לרשום זוגות אלה כנשואים, זאת לאחר בחינת זכאותם ועל פי הכללים שנקבעו בחוק בפסיקת בית המשפט העליון ובנהלי רשות האוכלוסין עצמה. אולם למרות שהגורמים המקצועיים השתכנעו בחובתם לרשום הנישואין, הרי זמן קצר לאחר הפרסום התקשורתי בתקשורת החרדית והכללית התערב שר הפנים, הרב אריה דרעי, והורה לרשות להפסיק את הרישום. חדו”ש פנתה לרשויות וליועץ המשפטי לממשלה דאז בדרישה כי יפעלו בהתאם לחוק והפסיקה המחייבת את מדינת ישראל לרשום כל זוג כנשואים בהצגת תעודת נישואין רשמית של מדינה זרה ומאושרת בחותמת אפוסטיל, אך למרות זאת הרשויות מסרבות לרשום את הזוגות.
למרות הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון שדחתה בכל פעם מזה כ-60 שנה את התנגדות משרד הפנים והורתה לרשום נישואין אזרחיים מחו”ל, גם כאשר אלה נעשו בעוד בני הזוג נמצאים בישראל ונישואיהם מתבצעים בחו”ל על בסיס יפוי כח, או בקונסוליה זרה בתל אביב, הרי בלחצו של שר הפנים דאז ובהסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, ניסתה המדינה להעלות נימוק חדש להתנגדותה. הפעם טענו, ללא כל אסמכתא משפטית ותוך המצאת מבחן חדש שאין לו בסיס בפסיקה או בחוק. לטענתם, למרות שתעודת הנישואין הוצאה על ידי מדינת יוטה ועל פי חוקיה, ולמרות שעורך הנישואין נמצא ביוטה, הרי לדעתה של רשות האוכלוסין יש לראות את הנישואין כאילו נערכו בישראל ולא ביוטה, ולפיכך אין לרשמם כיון שלא נערכו על פי דין תורה ברבנות. הן השופטת פינק בבית המשפט המנהלי בלוד והן השופט רובין בבית המשפט המנהלי בירושלים בפסק דינו העקרוני אמש דחו את טענת המדינה.
אפשרות הנישואין האזרחיים ביוטה באמצעות היוועדות מרחוק הפכה להיות חשובה במיוחד עבור זוגות ישראלים, לאחר שמגיפת הקורונה מנעה במשך תקופה ארוכה את האפשרות של זוגות לצאת ולהינשא בחו”ל. על פי עתירתה של חדו”ש עצירת רישום הזוגות גורמת לפגיעה קשה לא רק בזכותם המשפטית של זוגות אלה לנישואין, אלא פגעה גם בהשלכות חיוניות ורגישות הנובעות מן הנישואין כדוגמת מעמדם של בני הזוג לצורך טיפולי פוריות, הורות משותפת של זוגות מקהילת הלהט”ב, פקיעת אשרת שהיה ועבודה של בן זוג ועוד.
העתירה העקרונית הוגשה בחודש מרץ 2021 כאשר התברר כי הרב דרעי התערב בפעולת רשות האוכלוסין, לאחר שמספר זוגות שנישאו בנישואי יוטה נרשמו כנשואים, והורה לעצור את הרישום. הזוגות בשמם עתרה חדו”ש נגד השר, רשות האוכלוסין והיועץ המשפטי לממשלה, מייצגים את הקבוצות הרבות בישראל אשר בשל שליטת הרבנות הראשית על נישואי יהודים בישראל אינן יכולות להינשא כלל או שנכפה עליהן להינשא על פי מנהגי האורתודוכסיה. עד היום נישאו כבר כ-600 זוגות בנישואי יוטה, ורבים יותר יוכלו עתה להסתייע בערוץ זה לאחר שנמנעו מלעשות זאת ביודעם כי המדינה מסרבת לרשום את נישואיהם.
העתירה, שהוגשה על ידי היועץ המשפטי וסמנכ”ל חדו”ש, עו”ד שגיא אגמון, ומנכ”ל חדו”ש, הרב עו”ד אורי רגב, ביקשה לקבל פסק דין עקרוני הקובע כי סירוב הרשויות לרשום נישואין שנערכו באמצעות היוועדות חזותית אינו כדין, וסותר את הוראות החוק ופסיקת בית המשפט העליון המחייבות את רשות האוכלוסין לרשום תעודות נישואין מחו”ל. העתירה הדגישה את העובדה כי באופן עקבי, מאז שנות ה-60, דחה בית המשפט העליון את ניסיונותיו של משרד הפנים לסרב לרשום נישואין אזרחיים של ישראלים בחו”ל בניסיונו לחסום את דרכם של זוגות ישראלים לממש את זכותם לנישואין. פסק הדין שניתן בעתירה בא בעקבות פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המנהלי בלוד בחודש יולי, ואשר אף בו הורה בית המשפט למדינה לרשום כנשואים שני בני זוג אשר רשות האוכלוסין סירבה לרשמם כנשואים על בסיס נישואי יוטה. חשיבותו של פסק הדין בעתירתה של חדו”ש, כאמור, היא בכך שהתבקש בו סעד עקרוני וכללי, אשר יחול על כלל הזוגות שנישאו או יינשאו בדרך זו. בפסק הדין של השופט אברהם רובין נכתב כי ” העתירה שלפניי היא עתירה עקרונית – כללית, זאת בשונה מהעתירה בעניין בריל שאמנם העלתה נושא עקרוני, אך היא עסקה בעניינו של זוג קונקרטי. הנימוק לפיו לא ניתן לרשום בישראל נישואי יוטה שנערכו במתכונת המתוארת בעתירה, כיוון שמדובר בנישואין שנערכו בישראל, הוא נימוק שאיננו יכול לעמוד. אשר על כן, המשיבים ירשמו את דבר נישואיהם של אלו מבין העותרים שלפניי אשר הגישו בקשה לרישום נישואיהם, זאת אם וככל שאין מניעה חוקית אחרת לרשום את נישואיהם. חזקה על המשיבים כי ינהגו באופן שוויוני גם באלו מהעותרים שיגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם, או באחרים שנישאו בנישואי יוטה כמתואר בעתירה, אשר יגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם”.
