מאז חודש אוקטובר 2020 נישאים זוגות ישראלים רבים (נכון להיום מדובר בכ-600 זוגות) באמצעות המסגרת החוקית שיצר מחוז יוטה בארה”ב לנישואין אזרחיים בהיוועדות מרחוק באמצעות הזום. רשות האוכלוסין בחנה את חוקיות הטקס כבר בסוף שנת 2020 והחליטה לרשום זוגות אלה כנשואים, זאת לאחר בחינת זכאותם ועל פי הכללים שנקבעו בחוק, בפסיקת בית המשפט העליון ובנהלי רשות האוכלוסין עצמה. אולם למרות שהגורמים המקצועיים השתכנעו בחובתם לרשום הנישואין, הרי מיד עם הפרסום התקשורתי של ערוץ נישואין זה וזמינותו לישראלים הורה שר הפנים דאז, הרב אריה דרעי, לרשות להפסיק את הרישום. חדו”ש פנתה לרשויות וליועץ המשפטי לממשלה דאז בדרישה כי יפעלו בהתאם לחוק והפסיקה המחייבת את מדינת ישראל לרשום כל זוג כנשואים בהצגת תעודת נישואין רשמית של מדינה זרה ומאושרת בחותמת אפוסטיל, אך למרות זאת הרשויות סרבו לרשום את הזוגות.
בחודש ספטמבר האחרון, קיבל בית המשפט המנהלי בירושלים את עתירת חדו”ש – לחופש דת ושוויון וקבע כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת “נישואי יוטה”.חדו”ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו במסגרת זו, וכן בשמם של שני הרבנים ספקטור ולוינסקי מיוטה אשר ערכו טקסי נישואין מקוונים לזוגות ישראלים. ייחודה של העתירה היה בכך שהיא ביקשה סעד עקרוני וכללי, לכל הזוגות הנישאים בנישואי יוטה.
העתירה העקרונית הוגשה בחודש מרץ 2021 נגד שר הפנים, רשות האוכלוסין והיועץ המשפטי לממשלה. הזוגות שהשתתפו בעתירה מייצגים את הקבוצות הרבות בישראל אשר בשל שליטת הרבנות הראשית על נישואי יהודים בישראל אינן יכולות להינשא כלל או שנכפה עליהן להינשא על פי דיני ההלכה בפרשנותה האורתודוכסית.
העתירה, שהוגשה על ידי היועץ המשפטי וסמנכ”ל חדו”ש, עו”ד שגיא אגמון, ומנכ”ל חדו”ש, הרב עו”ד אורי רגב, ביקשה לקבל פסק דין עקרוני הקובע כי סירוב הרשויות לרשום נישואין שנערכו באמצעות היוועדות חזותית אינו כדין, וסותר את הוראות החוק ופסיקת בית המשפט העליון. העתירה הדגישה את העובדה כי באופן עקבי, מאז שנות ה-60, דחה בית המשפט העליון את ניסיונותיו של משרד הפנים לסרב לרשום נישואין אזרחיים של ישראלים בחו”ל במטרה לחסום את דרכם של זוגות ישראלים לממש את זכותם לנישואין. פסק הדין הנוכחי בא בעקבות פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המנהלי בלוד בחודש יולי בעניינם של שני בני זוג אשר רשות האוכלוסין סירבה לרשמם כנשואים. חשיבותו של פסק הדין הנוכחי היא בכך שהתבקש בו, וניתן בו, סעד עקרוני וכללי, אשר יחול על כלל הזוגות שנישאו או יינשאו בדרך זו.
בחודש נובמבר 20222 הגישה פרקליטות המדינה ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט המנהליים בנוגע לנישואי יוטה אולם בית המשפט העליון דחה את הבקשה באופן שחייב את רשות האוכלוסין לרשום את הזוגות כבר כעת, למרות שערעור שהוגש על פסק הדין עודנו תלוי ועומד. כאמור, ביום שני הקרוב, יתקיים הדיון בנוגע לערעור המדינה בנוגע לפסיקת בית המשפט. לאור דחיית בקשת העיכוב – נרשמו כבר כנשואים במרשם האוכלוסין בשבועות האחרונים רבים מכ-600 הזוגות שהמתינו לרישום.
להערכת חדו”ש יש בישראל למעלה מ-600,000 אזרחים אשר מונופול הרבנות הראשית על הנישואין של יהודים מונע מהם להינשא בישראל, ועוד למעלה ממיליון אשר על פי סקרי חדו”ש היו מעדיפים להינשא מחוץ לרבנות הראשית אם הדבר היה בידם. בסקר מדד הדת והמדינה 2022 שפרסמה חדו”ש כמדי שנה בערב ראש השנה, נמצא כי 56% היו מעדיפים נישואין אזרחיים אם הייתה להם אפשרות בחירה, בעוד רק 17%, למשל, מן הציבור היהודי החילוני היו מעדיפים להינשא ברבנות. בתשובה לשאלה בדבר נישואי יוטה הביעו 85% מן הציבור החילוני תמיכה בהכרה בהם. הזוגות השותפים לעתירתה של חדו”ש מייצגים את הקבוצות שונות של הזוגות הפונים לנישואי יוטה: זוגות מקהילת הלהט”ב, זוגות שהרבנות אינה מוכנה להשיא בשל מגבלות ההלכה האורתודוכסית [למשל כהן וגרושה], זוגות בהם אחד או שני בני הזוג אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות [בעיקר עולי בריה”מ לשעבר] וזוגות אשר מסרבים להינשא ברבנות הראשית מטעמים מצפוניים וערכיים [למשל בשל רצונם לקיים טקס שוויוני].
בחודש ספטמבר האחרון קיבל בית המשפט המנהלי בירושלים את עתירת עמותת חדו”ש – לחופש דת ושוויון וקבע כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת “נישואי יוטה”, נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית (בזום) מול עורך נישואין ביוטה ויכולים להיערך גם כששני בני הזוג בישראל. המדינה הגישה ערעור על פסק דין זה ופסק דין נוסף של בית המשפט המנהלי בלוד אשר הורה קודם לכן על רישומם כנשואים של בני זוג שעתרו לאחר שרשות האוכלוסין סירבה לרשום את נישואיהם.
הדיון בערעורים יתקיים ביום שני הקרוב, 30.1 בשעה 9:00 בבית המשפט העליון בירושלים ויתקיים באולם ב’ בפני השופטים פוגלמן, אלרון וכנפי-שטייניץ.
